"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי…"
אומר אבא לא במקרה נפתחת הפרשה דווקא בדיני עבד עברי. בכך באה התורה להזהיר את הרב והדיין שלא יזלזל חלילה במשפטו של העבד ולא ידחה את הדין שלו כדי להקדים ולטפל בדיני תורה ובמשפטים אחרים מתוך מחשבה שאלה יותר חשובים מהדין של סתם עבד.

"מכה איש ומת מות יומת.."
שואל אבא למה הסמיכה התורה דיני רוצח לדיני עבד ואמה? אלא מסביר אבא שבסמיכות הפרשיות התורה מלמדת אותנו שחירותו של האדם היא תמצית חייו ונשמתו ומי שגוזל מן האדם את חירותו כאילו נוטל ממנו את חיותו ונשמתו.

"רק שבתו יתן ורפא ירפא.."
אומר אבא על הפסוק הזה שבמילה "שבתו" מרמז כאן הכתוב לשמירת שבת כראוי "רק שבתו יתן.." אם האדם יתן לקב"ה שבתו אם יזהר באיסורי שבת התוצאה היא "ורפא ירפא.." הקב"ה יגמול לו וירפא אותו מכל נגע ומחלה.

שבת שלום ומבורך!